טיפת חלב

המעקב אחר הילוד הגדל, צריך להעשות בצורה מובנית ומסודרת וכולל יעוץ הנקה, כלכלה, מעקב גדילה, התפתחות, חיסוני שגרה ורפואה מונעת.

במהלך השנה הראשונה לחיים ניתנים מספר חיסונים. ביניהם: צהבת B, חיסון מחומש, דלקת ריאות, וירוס הרוטה, פוליו אוראלי, חיסון מרבוע, ומנינגיטיס B. ניתן לראות את הטבלה המסודרת בחלק השאלות והתשובות:
https://danosovsky.wixsite.com/drmickyosovsky/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA?questionId=59ce7bcc-803e-4724-97d4-aaf908d05196&appDefId=14c92d28-031e-7910-c9a8-a670011e062d

מצורף קישור לחיסוני השגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות –
https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/default.aspx

על חשיבות החיסונים לבריאות הילדים והאוכלוסיה כולה דובר רבות, ואין בכוונתי לנסות לשכנע בחשיבותם. מטרתי כאן לענות בעיקר על שאלות יום יום אשר צצות מן ההורים הטריים.

דחיית חיסון צהבת B - לא מעט מן ההורים מבקשים לדחות את חיסון הצהבת אשר ניתן לילוד לאחר הלידה ואין עם כך כל בעיה, בתנאי שיושלם בשבועות שלאחר הלידה במסגרת טיפת החלב.

חיסון שחפת - חיסון נוסף אשר ניתן במסגרת האשפוז לאוכלוסיות בסיכון, הוא חיסון השחפת BCG. קיימת רשימה מסודרת באתר משרד הבריאות עם פרוט המדינות בסיכון מוגבר לשחפת. ילודים אלו יקבלו חיסון תת-עורי בזרוע טרם שחרורם ממחלקת ילודים.

חיסון דלקת קרום המוח מנינגוקוק B – BEXSERO החיידק נייסריה מנינגיטידיס, לו מספר זנים, כאשר הזן מסוג B גורם למחלה במיוחד בילדים קטנים. החיידק שוכן בדרכי האוויר העליונות של אחוז לא קטן מן האוכלוסיה מבלי להוות בעיה. בשכיחות לא גבוהה, החיידק עלול לגרום למחלה פולשנית ויכול לגרום לזיהום דם חמור ו/או דלקת קרום המוח.
קבוצות בסיכון הם ילדים קטנים ומדוכאי חיסון. נכון להיום, החיסון לא נכנס לסל הבריאות והוא נרכש בבית המרקחת של קופות החולים באמצעות מירשם שניתן ע"י רופא הילדים ובהשתתפות הקופה המבטחת.
כמו בכל החיסונים קיימת גם לחיסון זה תופעות לוואי מקומיות כמו כאב, אודם קל במקום ההזרקה ורגישות מקומית. במתן חיסון זה, צפויות תופעות לוואי כמו חום ואי שקט בשכיחות גבוהה יותר, ועל כן מקובל להפריד את המתן שלו מיתר חיסוני השיגרה בטיפת החלב.